תיק הפקה:
1. אני בחרתי לקחת את העבודה לכיוון נעלי סניקרס ישנות שכיום חזרו לאופנה. אני בחרתי את הכיוון זה כי אני מאוד אוהב סניקרס. בתור אחד שיש לו הרבה נעלי סניקרס זה משהו שאני מאוד אוהב ולכן בחרתי לעסוק בנושא הזה בעבודה שלי. לפי דעתי נעלי סניקרס הם נעליים שמייצגות אופנת רחוב שזה משהו שאני מאוד מזוהה איתו ולכן נורא רציתי לעשות את הכתבה על סניקרס. נושא הכתבה הוא חנות שמתמחה בנעלי סניקרס נדירות בשם סניקרבוקס. תמיד התעניינתי בחנות מכיוון ש סניקרבוקס היא לא כמו כל חנות נעליים רגילה הקטע של החנות היא שהם מצליחים לייבא לארץ נעליים שכמעט ואין לאף חנות אחרת בארץ , הזוגות נעליים שהחנות הצליחה לייבא לארץ אלו זוגות נעליים שגם בארץ וגם בעולם נורא קשה להשיג ולכן זה מה שכל כך מיוחד בחנות, בנוסף לכך לבעלי החנות יש אוספי נעליים ישנות שכל כך נדירים שאנשים היו משלמים עשרות אלפי שקלים כדי לשים יד על אוסף כזה.
סגנון הכתבה שלי זה ראיון עם בעל חנות נעלי סניקרס.
בעבר ראיתי כתבה על החנות סניקרבוקס ודרך זה גם הכרתי את עמוד האינסטגרם של החנות. את עמוד האינסטגרם של החנות אני כבר מכיר כמה שנים, כאשר חשבתי לעשות את הכתבה על החנות עשיתי חיפוש נוסף באינטרנט ובדקתי על החנות ועשיתי מחקר קצר, גיליתי שמנהלי החנות הם שגיא מאיה ואוהד להב התקשרתי אל החנות וקבעתי ראיון עם שגיא מאיה.
אני עשיתי את התחקיר על החנות בגוגל ומצאתי מספר כתבות שמדברות על החנות ראיתי כתבה וידאו של אוהד להב במאקו שמדבר על הערך של נעליים משנות ה80 שכיום נמכרות במחיר מופרך, דרך הכתבה הזו הבנתי שאני צריך לעשות את הכתבה שלי על החנות סניקרבוקס.
בניתי את הראיון בכך ש לפני שהגעתי לחנות קבעתי ראיון עם שגיא כאשר הגענו לחנות ביקשתי משגיא שיעשה לנו סיור בחנות ויסביר לנו על הדגמים בחנות. לאחר מכן שגיא הציג לנו את הדגמים הישנים שיש לו בחנות כמו דגמים משנות השמונים. אחרי זה שני הצלמים התמקמנו משני זוויות והתחלנו את הראיון, בתחילה שאלתי שאלות בנוגע לחנות ומה מאפיין את החנות.
בתחילה כאשר התקשרתי לחנות וביקשתי לצלם הם ענו בשמחה ולא היה להם בעיה עם זה לאחר מכן קיבלתי את הנייד של שגיא ולאחר שדיברתי איתו הוא אמר שאין שום בעיה לראיין אותו ואמר שבשמחה הוא מסכים, כאשר הגענו לחנות שגיא הביע עניין ולא היה לו שום בעיה או התנגדות מסוימת עם הצילומים. שגיא שיתף פעולה בצורה מדהימה וכל מה שביקשנו ממנו הוא עשה באהבה ובלי שום בעיה.
התמכרות למותגים הוא מהו שנפוץ היום מאוד בחברה יש אנשים שמוכנים לשלם עשרות אלפי שקלים בשביל לשים יד על הנעל והבגד שאין לאף אחד, לעומתם יש אנשים שמסתפקים גם במועט וקונים את הנעל הכי פשוטה שיש. כיום אנשים מכורים ברמה קיצונית למותגים ובפרט מותגי נעליים ובגדים יש כאלה שמבזבזים סכומי כסף אדירים על אותם דברים מבלי להרגיש. אין לי משהו אישי נגד מותגים וגם אני כמו כולם אוהב להיות זה עם " הכי חדש" שכולם רוצים. אני אוהב מותגים אבל יודע גם מתי להפסיק לבזבז כסף ואני יודע גם לשים לעצמי גבול, לעומת זאת יש אנשים אחרים שלא יכולים להפסיק לבזבז את כספם על אותם מותגים ומשיכים לקנות ולקנות למרות שהם יודעים שהם לא צריכים את אותם דברים. המסר שאני מנסה להעביר בכתבה הוא שמותגים תמיד היו והמחיר תמיד יהיה גבוהה אך אנשים צריכים לצרוך אותם בצורה מתאימה ולא מופרזת.
2.סוגי הצילום שאני השתמשתי בהם בכתבה הם:
M.S , M.C.U , L.S , E.C.U , E.L.S .
אני הצלם בקבוצה ובחרתי בסוגי צילום אלו כי הם היו הכי נכונים לצילום הכתבה. כאשר ראיינתי את המרואיינים השתמשתי ב M.S וב-M.C.U מכיוון ששוטים אלו היו הכי מתאים לצילום המרואיינים והתאימו לסביבת החנות. כאשר רציתי להכניס רקע של החנות והצגת החנות השתמשתי ב-L.S כדי להמחיש ולהציג לצופים את החנות ואיך היא נראית. וכאשר רציתי להתמקד על מוצרים מסוימים בחנות כמו סוגי נעליים נדירות השתמשתי ב-E.C.U כדי להציג לקהל הצופים בדרך הטובה ביותר. מבחינת אילוצים לא היו לנו אילוצים רבים שפוט הייתי צריך להודיע לשגיא או לאוהד לפני שאני מגיע לחנות לצלם שגיא ואוהד בעלי החנות היו מאוד פתוחים איתנו ולא היה להם שום בעיה שנצלם בחנות היינו יכולים להגיע לחנות גם מבלי להודיע וזה היה בסדר מבחינתם לכן לא היו לנו אילוצים רבים בעבודה כי קיבלנו יד חופשית לצילום בחנות משגיא ואוהד בעלי החנות.
את היום צילום תכננו כשבוע לפני בחרנו תאריך ואני ועוד שני חברים הלכנו לצלם בחנות ביום צילום הראשון צילמנו את שגיא מאיה וראיינו אותו באותו יום אוהד לא היה בחנות לכן צילמנו רק את שגיא ועשינו ויז'ואל בחנות. יום צילום שני עשינו כמה שבועות אחרי לאחר שישבנו עם העורך ובדקנו איזה חומרים חסר, ביום צילום שני ראיינו את שגיא מאיה וצילמנו גם את הלקוחות הנמצאים בחנות. צילמנו בלוקיישן אחד שהוא החנות סניקרבוקס.
יום הצילום הראשון התרחש בתאריך 11.9.19 קבענו עם שגיא לפני שהגענו לקחנו ציוד מהבית ספר השתמשנו בשני מצלמות ומיקרופון.
3.אני ראיינתי את אוהד להב שהוא בעלים של סניקרבוקס ומתמחה בנעלי סניקר שנים רבות אוהד להב הוא זה שהקים את החנות ב2011 ועד היום הבעלים שלה. אוהד מתעסק בכל הנושא הזה של נעלי בוטיק וסניקרס כבר מעל ל29 שנה וכל המדע שלו בכך תרם לנו רבות לכתבה וזו הסיבה שבחרתי לראיין אותו.
המרואיין השני שלי זה שגיא מאיה שהוא המעצב הגרפי של החנות שגיא הוא בעל ידע עצום בכל מה שקשור לסניקרס ולהיסטוריה של נעלי סניקרס.
גם שגיא וגם אוהד היו מאוד פתוחים ולא התביישו לדבר ולהתראיין לכן היה מאוד קל לראיין אותם.
4. שאלות:
איך קוראים לך ובמה אתה עוסק?
מתי התחלת להתעסק סביב הנעליים?
מה זה המקום הזה אתה יכול לספר לי עליו טיפה?
מה בעצם מיוחד בחנות הזאת להבדיל מחנויות אחרות
בסביבה?
איזה סוגי נעליים יש לך בחנות ?
מה טווח המחירים של הנעליים בחנות?
מה לדעתך מיוחד בנעליים שאתה מביא לחנות?
רואים מגמה של חברות שמחזירות את שלל הנעליים שלהם בעיצוב טיפה שונה או אפילו אותה נעל בתור מהדורה חדשה כביכול מה את חושב על זה?
למה לדעתך אנשים קונים נעליים שעבר זמן אפשר להגיד מה הטעם בזה?
לאיזה סוג של קהל פונה החנות?
מה אתה חושב על המחירים בארץ לעומת חול ?
איך אנשים מגיבים על עניין האספנות?
בתור אספן שמתעסק סביב נעליים הרבה זמן האם היה לך את האפשרות לחזור אחורה הייתה משנה תחביב?
מה אתה חושב על שוק הריסייל ?
שוק יד שנייה מגיעים למחירים מטורפים מה אתה חושב על כך?
רפלקציה:
מה שהכי הקשה עליי במהלך העבודה הוא ההתחלה למצוא מרואיינים ישבתי שעות מול המחשב וחקרתי את הנושא של נעלי הסניקרס הישנות. לאחר חיפושים מצאתי כתבה במאקו על אוהד להב ועל נעלי סניקרס נדירות שמוכרים אותן באלפי דולרים ודרך הכתבה הצלחתי להגיע לסניקרבוקס ולראיין את אוהד להב ושגיא מאיה. בחרתי בנושא הזה לכתבה כח תמיד הייתי חובב נעלי סניקרס והפרויקט הזה רק העצים לי את הידע על הנושא ולכן שמחתי לעשות את הכתבה על האנשים האלו שמבינים כל כך הרבה בסניקרס.